#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מ. אשם שמתו בעליו או שנתכפרו מה עושים בו ומדוע? 	"לתנא קמא ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבת ציבור. לרש""י שכך למדו בהלל""מ שכל שבחטאת מתה באשם רועה, וכל הרועים דמיהם נופלים לנדבה. ולר""ת ההלל""מ היא שכל שבחטאת מתה באשם קרב עולה, ומדרבנן הצריכו שינתק לרעיה.<br>לרבי אליעזר ימות שסובר שאשם כחטאת לכל דבר.<br>לרבי יהושע [צ""ל ר' אלעזר, גליון[ בעל האשם יביא בדמיו עולת נדבת יחיד. ואין לומר לת""ק ולר' יהושע שיקרב בעצמו עולה משום גזרה לאחר כפרה אטו לפני כפרה."	שבועות יב. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מא. למה מביאים סיוע 1) תניא נמי הכי מה הן מביאין מן המותרות קיץ למזבח 2) אמר רב יהודה אמר שמואל קרבנות צבור סכין מושכתן למה שהם 3) תניא נמי הכי ומודה ר""ש בשעיר שאם לא קרב ברגל יקרב בר""ח וכו'? "	"1) לרש""י שלר""ש מקייצים במותרות את המזבח. לתוס' (ד""ה תניא) שגוזרים לאחר כפרה אטו לפני כפרה, מדלא קתני מה הן עושין מן המותרות אלא מה הן מביאין משמע מדמיהם אבל לא מגופן.<br>2) לרש""י ששמואל כר' יוחנן שאמר תמידים שלא הוצרכו לר""ש מקייצים בהם את המזבח, שהסכין ימשכם לקרבן שהופרש מתחילה ואפילו אין זה אותו קרבן עצמו, וכגון מעולת תמיד לעולת קיץ.<br>ולתוס' (ד""ה ואף) נראה כפי' הערוך ששמואל כר' יוחנן שאמר שלרבנן לב ב""ד מתנה עליהם, ולכן כל זמן שלא שחטום נפדים תמימים.<br>3) לרש""י שכמו שכאן מקפיד ר""ש שחטאת דטומאת מקדש תקרב לטומאת מקדש ואע""פ שאין כפרתן שוה ה""נ לר""ש עולת תמיד שלא הוצרכה הסכין ימשכה לעולת נדבה. והתוס' (ד""ה ואף) כתבו שלערוך לעיל איירי בשיטת רבנן ול""ג תניא נמי הכי אלא תניא. וי""מ תניא נמי הכי אדרב שמואל בר רב יצחק שאמר מודה ר""ש בשעירי חטאת שאין מקייצין בגופן, שמבואר בברייתא שיותר מרגל אחר דהיינו בפסח הבא אינו יכול להקריבו ולא להקיץ בגופו, אלמא שלר""ש בשעירי חטאת אין מקייצין בגופן אלא בדמיהן."	שבועות יב. - יב: ותוס'		
